אחת הבעיות שרוב האנשים סובלים מהן ודיבייטורים לא היא ‘חוכמת המדרגות’. אותו טיעון מנצח שאתה חושב עליו רק כאשר הויכוח כבר הסתיים. למעשה, הדבר הראשון שרואים בדיבייט טוב זה כמה מהר הדוברים מצליחים לחשוב על טיעונים חדשים, ולענות על טיעוני הצד השני. איך הם עושים את זה?

חשיבה מהירה היא יכולת נירכשת

הויכוח בין הפסיכולוגים האם אינטליגנציה היא מולדת או נרכשת הוא עתיק כמעט כמו הפסיכולוגיה עצמה. הקונצנזוס כיום הוא שגם התורשה וגם הסביבה משפיעים. וקשה לחשוב על סביבה שתורמת יותר לחשיבה מהירה מאשר הדייביט.

הדיבייט מאמן את המשתתפים לחשוב מהר יותר ועמוק יותר (שאלו שני צדדים של אותו מטבע) בדרך הכי ישנה ויעילה שיש לבני אדם ללמוד: כמשחק. כללי משחק הדייבייט מחייבים מגבלת זמן חריפה וכך מתגמלים חשיבה מהירה: המשתתפים מקבלים רבע שעה לבנות את כל ה’קייס’, מקבלים דקות ספורות להגיב לטיעוני היריב, ושניות ספורות לענות לשאלות. בדרך זו הם לומדים לייצר טיעון במהירות הבזק.

טיפים מהירים לפיתוח חשיבה מהירה

הנה כמה כללים שהדיבייטורים שלנו לומדים כדי להאיץ את תהליכי החשיבה שלהם:

  • להשתמש בדוגמאות:
    בכל ויכוח אפשר להשתמש בדוגמה כדי לשכנע, דוגמה היא כלי מדהים כדי לשפר את כושר השכנוע ויכולת ההסבר. אבל בדיבייט דוגמה אחת מסוגלת לייצר כמה טיעונים. לכן תמיד ממליצים לדיבייטור להכין לעצמו לא רק רשימה של טיעונים אלא ג רשימה של דוגמאות.
  • מפת מוח (‘שמש אסוציאציות)
    טכניקה ליצירה מהירה של רעיונות היא מפת מוח. לוקחים את הרעיון הראשי ורושמים אותו בתוך עיגול, ואז מוציאים ממנו רעיונות בתחומים שונים. המהדרין יירשמו לא רק רעיונות אלא גם דוגמאות.
  • שימוש במבנה
    כללי המבנה הם בין הכללים היסודיים ביותר בדיבייט במטרה להבטיח שהמסר של הדובר יעבור באופן מובן וחד. הם גם כלי נהדר להתגברות על חרדת קהל. אבל באופן מעניין הם גם מאפשרים להציג המון רעיונות בזמן אפסי.