בשנים האחרונות מתקיימות בישראל תחרויות דיבייט רבות, רובן אמנם פתוחות רק לסטודנטים, אבל יש מספר יפה של תחרויות שפתוח לציבור הרחב. והאמת?  עם קצת נכונות להתפשר אפשר בקלות להשתתף גם בתחרות דיבייט אוניברסיטאית. פרטים בהמשך.

תחרות דיבייט היא חוויה חברתית ואינטלקטואלית יוצאת דופן, שבה משתתפים מכל הארץ מגיעים כדי להתעמת בקבוצות בעד-ונגד נושאים אקטואליים, שעל חלקם הם שומעים רק רבע שעה לפני תחילת הנאומים.  בין דיבייט לדיבייט יש שיפוט, יש ארוחות, יש מסיבות, ולפעמים גם פוליטיקות קטנות וגדולות.

כדי להבין טוב יותר מה יש בתחרות דיבייט, נתחיל בכך שבכל תחרות יהיה גוף מארגן, יהיה לוח זמנים, יהיו משתתפים, ויהיה צוות שיפוט וניהול.

הגוף המארגן של התחרות

מישהו צריך לגרום לתחרות לקרות, למצוא מקום, וכסף ומשתתפים, ונושאים וכד’.  אותו מישהו גם מקנה לתחרות את האופי שלה.

רוב הגופים המארגנים לתחרויות הם מוסדות אקדמיים, במיוחד 9 האוניברסיטאות (כן, כולל הטכניון, מכון וייצמן, והפתוחה) ומכללות גדולות כמו המכללה למינהל, הבינתחומי וכד’. ברור מזה שכל מוסד כזה שמארגן נותן אופי שונה לתחרות: בבינתחומי החוויה היא אחת, ובבר-אילן או בטכניון היא שונה.

ישנם מדי פעם גם גופים ציבוריים אחרים שמארגנים תחרות- למשל מוסד מנחם בגין מארגן תחרות שנתית, ישראל-היום אירגן תחרות, וגם אירגון הספורט של אגודת הסטודנטים (אס”א) מארגן לפעמים תחרות, שמתקיימת באילת.

רוב התחרויות כוללות בדמי ההרשמה שלהן ארוחת צהרים וכיבוד, לפעמים תהיה גם מסיבה (לפעמים עם אלכוהול) בסוף התחרות, ובפעמים אחרות אנשים ייצאו יחד לפאב בסיום.  פרסים בתחרות הם דבר נדיר מאד, לרוב מקבלים תעודת השתתפות, והזוכים יקבלו גביע.

לוח הזמנים של התחרות

רוב התחרויות בישראל נמשכות יום שלם מהבוקר עד הערב, ומי שנרשם צריך להישאר לכולו.  עזיבה לפני הגמר נחשבת לבלתי מנומסת ואיננה מקרינה מקצוענות.  עזיבה בשלב מוקדם עוד יותר נחשבת לחוצפה כלפי המארגנים שצריכים לאלתר קבוצה מחליפה, ותגרום לחשדנות לא רק כלפיכם אלא גם כלפי קבוצות אחרות מהמועדון שלכם בעתיד.  בקיצור, תתכננו על יום שלם. זה שווה את זה.

התכנסות והרשמה

תחרות של יום אחד (ורובן כאלו) תתחיל בהתכנסות שתכלול הרשמה וכיבוד. זו השלב שבו תפגשו לראשונה את המארגנים, תודיעו להם שהגעתם, האם אתם נרשמים כמתחרים או כשופטים, תשלמו את דמי ההרשמה, ותקבלו ערכת הרשמה כלשהי.

אם אתם ותיקים בדיבייט זו תהיה הזדמנות לפגוש חברים ותיקים ולהתעדכן ברכילות האחרונה מהליגה.  אם אתם חדשים זה עשוי להרגיש קצת כאילו כולם מכירים אחד את השני חוץ מכם- זה לא נכון.  יש עוד כמוכם, והם יישמחו למצוא עוד מישהו חדש.  וגם הוותיקים יישמחו להכיר את הכשרונות החדשים של הליגה, אחרי הכל, כל אחד מאיתנו היה פעם חדש שלא מכיר אף אחד.

תדריך למתחרים ולשופטים

בשלב הזה כל המשתתפים וכל השופטים מתכנסים באולם גדול כדי לשמוע תדריך.  התדריך יכלול חזרה על כללי הדיבייט הרגילים, ודגשים מיוחדים לגבי התחרות והציפיות של המארגנים.  לפעמים התדריך יינתן ביחד למתחרים ולשופטים, ולפעמים יתקיימו שני תדריכים במקביל.

לותיקים בדיבייט התדריך עשוי להרגיש משעמם וחזרתי והם עשויים לשדר את זה.  עדיין מומלץ להם להקשיב, במיוחד לקטע של הדגשים המיוחדים, וגם לשאלות ששואלים משתתפים – זה יהיה המקום שבו כללים חדשים מופיעים.  אם אתם חדשים בדיבייט כדאי להקשיב היטב, לרשום הרבה הערות, ובמיוחד חשוב לשאול שאלות על כל דבר שלא ברור.  זו דרך טובה לעשות את המעבר מהמועדון שלכם בו אתם מכירים הכל לעולם הבין-מועדוני שבו יש כללים אחרים. זו גם דרך טובה לגרום למתחרים ולליגה לדעת שאתם קיימים.

בסיום התדריך יוקרן על הלוח שיבוץ החדרים והקבוצות. מאד חשוב לרשום באיזה חדר אתם, היכן החדר הזה נמצא, איזו עמדה הוגרלתם ומול מי אתם מתחרים.  כל פספוס כאן יגרום לכם לאבד זמן יקר בהכנה בחיפוש אחרי החדר, או להתכוננות לא מתאימה לדיבייט.  המארגנים נוהגים לבדוק כמה פעמים שכולם הבינו איפה הם ואיזו עמדה הם מדבטים, אבל אסור להתבייש ולבדוק בשבע עיניים שאתם יודעים איפה אתם.

לאחר שכולם-כולם מוכנים, תוקרן על הלוח הצעת הנושא עליה יתקיים הדיון (Motion), והסיבוב הראשון יוצא לדרך.

סבבי הדיבייט המוקדמים

בתחרות דיבייט של יום אחד יתקיימו 2-4 סיבובים, שבכל אחד מהם יישתתפו 4 זוגות יריבים (אם אתם לא יודעים איך מתנהל דיבייט, כדאי לקרוא על כללי הדיבייט) שיינאמו 7 דקות כל אחד.

כל סיבוב מתחיל בהתכנסות שבה מוודאים נוכחות של המשתתפים והשופטים, מציגים את רשימת החדרים והקבוצות בכל חדר, ואז מפרסמים את נושא הדיבייט.  מרגע זה יש לכל קבוצה 15 דקות למצוא את החדר ולהתכונן.  לכל זוג יש דרכים משלו להתכונן לקראת הנאום, אין עונשים מוגדרים לקבוצות מאחרות, אבל עדיין חשוב להגיע לחדר עד סיום הזמן המוקצב.

בחדר הדיבייט תפגשו את 3 הקבוצות האחרות, וגם 1-5 שופטים, תלוי בכמה התחרות מאורגנת טוב.  רוב הסיכויים שלא תפגשו קהל בסבבים המוקדמים אלא רק בשלבי הגמר.  הבכיר מבין השופטים (מכונה ‘Chair’ ולפעמים גם Mister/Madam Speaker) יציג את עצמו ואת השופטים שאיתו, ויישאף להתחיל את הדיבייט ללא עיכובים נוספים.  אחד השופטים הזוטרים יהיה אחראי על ניהול הזמן, ויסמן לכם את מגבלות הזמן באמצעות נקישות: נקישה אחת בסיום הדקה הראשונה והמוגנת, נקישה נוספת בתחילת הדקה האחרונה והמוגנת, ושתי נקישות בסיום הזמן המוקצב לכם.  לרוב יש לכם עוד כ-10-20 שניות לסיים את דבריכם. כמה בדיוק?  בשביל זה צריך להקשיב טוב בתדריך בבוקר!

בסיום הדיבייט השופטים יבקשו מכם לצאת מהחדר כדי שיוכלו לדון בדיבייט ולהחליט.  עליהם לקבוע את דירוג הקבוצות והניקוד שלהן: הראשונה מקבלת 3 נקודות, השניה מקבלת 2, השלישית 1, והאחרונה 0.  השופטים גם ייקבעו את הדירוג הניקוד האישי של כל משתתף.  הניקוד נע בעיקרון בין 50 ל-100, אבל בפועל על טווח הרבה יותר צר, שבין 80 ל-90 (כמה בדיוק? בשביל זה צריך להקשיב טוב בתדריך בבוקר!…).  הניקוד האישי ייקבע את דירוג הדוברים בסיום התחרות, וגם ייקבע את הדירוג בין קבוצות שיש להן את אותו מספר נקודות. לדוגמה, שתי קבוצות שצברו 8 נקודות בתחרות, אבל לאחת יש דוברים עם ממוצע ניקוד 83 תעקוף קבוצה עם מספר נקודות זהה שלדובריה ממוצע ניקוד 82.

שיפוט פתוח לעומת שיפוט סגור

הסיבובים הראשונים של התחרות הם פתוחים, כלומר שתקבלו עליהם שיפוט מיידי ושקוף. לכן עליכם להמתין מחוץ לחדר בזמן שהשופטים מתדיינים.  כאשר הם יגיעו להחלטה הם יזמינו אתכם חזרה, וה-Chair יציג לכולכם את הדירוג שלכם ואת הנימוקים לדירוג.  כדאי מאד לרשום את ההערות שלהם גם כלפיכם, וגם כלפי הקבוצות האחרות. זו דרך חשובה מאד ללמוד ולהשתפר.

כדאי גם לגשת אחרי הסיבוב לשופטים, במיוחד ל-Chair, ולנסות לקבל עוד מידע וטיפים.  הכוונה איננה לבוא ולשכנע אותו שמגיע לכם מקום טוב יותר, לכעוס עליו או להתחנן אליו – אין בזה טעם כיוון שההחלטה כבר נמסרה והיא סופית, זה רק יוציא לכם שם רע.  במקום זאת כדאי לבוא ולבקש טיפים לשיפור מנקודת המבט שלו.  אם נתנו לו לנהל חדר הוא כנראה מנוסה מאד, ויש לכם הרבה מה ללמוד ממנו, גם אם אתם רותחים מכעס על השיפוט.  במקרה שכזה עדיף אולי לקחת קצת זמן ולפנות אליו רק מאוחר יותר.

בסיבוב או שניים האחרונים השיפוט הוא סגור. במילים אחרות אתם לא תקבלו את התוצאות שלכם עד סיום המוקדמות ואולי גם רק בסיום התחרות כולה. כמו כן לא תקבלו נימוק מסודר של התוצאות שלכם לאותם סיבובים.  הסיבה לכך היא כדי לשמור על המתח לקראת ההכרזה על הקבוצות שעולות מהמוקדמות (“Break”).  גם כאן כדאי לגשת אחרי ההכרזה לשופט ‘שלכם’ ולבקש ממנו את הדירוגים והנימוקים, וגם זו כמובן סיבה להישאר עד סוף התחרות.

בין הסיבובים יתקיימו הפסקות, ובאחת מהן תהיה ארוחת צהרים.  הסיבוב שאחרי הארוחה מתאפיין שחלקן רדום ומנומנם מד, ולכן מומלץ בחום לצמצם את צריכת הפחמימות והמטוגנים שלכם, ולהסתפק בארוחה קלה ככל האפשר.

סיום המוקדמות, ה’ברייק’ וסיבובי הגמר

בסבבים המוקדמים  (Preliminary rounds או Prelims) של התחרות משתתפים כל המתחרים שנרשמו, אבל בסבבי הגמר (Break rounds) מנפים מתחרים בהדרגה.  לגמר מגיעות 4 קבוצות, לחצי הגמר מגיעות 8, לרבע הגמר 16 וכן הלאה.  ברוב התחרויות בישראל יהיה גמר ואולי גם חצי גמר.

אם אתם חדשים בדיבייט, רוב הסיכויים שזה בערך השלב שבו ינפו אתכם, ומכאן תוכלו לצפות כקהל בדוברים מצטיינים מתמודדים זה מול זה.  לכן בסבבים אלו יש הרבה יותר קהל, ולכן הדוברים גם יהיו יותר דרמטיים. שווה להישאר לסיבובים האלו, כי יש הרבה מה ללמוד.

האם יש לכם סיכוי לעבור?  בעיקר בתחרות הג’וניורים, שבה ההשתתפות מוגבלת לדיבייטורים חדשים, ולכן בהגדרה כל מי שיעבור יהיה חדש.  בתחרויות אחרות תצטרכו להיות כישרון יחיד במינו כדי שזה יקרה.

נצלו את הזמן כדי לשוחח עם שופטים ומתחרים ותיקים, וגם עם צוות המארגנים שעכשיו סוף סוף קצת פנוי לשוחח.  ספרו להם על התהליך שעברתם, שאלו אותם שאלות לגבי כללי הדיבייט, שיטות התכוננות, איך הייתם צריכים לגשת לנושא שהוצג, או להתמודד עם דובר שהקשה עליכם.

בסיום הגמר תתקיים ההכרזה על הקבוצות הזוכות, חלוקת גביעים ותעודות השתתפות, ובמקרים חריגים גם חלוקת פרסים.  בסוף הערב סביר שכולם ייצאו לשתות איפהשהו בסביבה.  המנצחים כדי לחגוג, המפסידים כדי להתנחם, והשאר כדי לדוג בן/בת זוג לתחרות הבאה או רק ללילה.